עסק חברתי – מה זה, איך פותחים, ולמה יותר יזמים בוחרים בדרך הזו

עסק חברתי נמצא בצומת הדרכים המרתק שבין עשיית טוב לבין יצירת רווח כלכלי. בשנים האחרונות, המודל העסקי הזה צובר תאוצה בישראל ובעולם כולו, כאשר יותר ויותר יזמים מחפשים דרכים לשלב בין הרצון להשפיע חברתית לבין הצורך בקיימות כלכלית. בניגוד לתפיסה המסורתית שהפרידה בין פעילות עסקית לפעילות חברתית, העסק החברתי מציע גישה משולבת המאפשרת ליצור ערך כפול – כלכלי וחברתי כאחד. במדריך זה נצלול לעומקו של המודל המרתק הזה, ונבחן את המאפיינים, האתגרים וההזדמנויות שהוא מציע ליזמים ישראלים.

מהו עסק חברתי? מאפיינים ייחודיים ומטרות

עסק חברתי הוא מיזם עסקי שנוסד במטרה ראשונית לפתור בעיה חברתית או סביבתית, תוך שימוש בכלים עסקיים ויצירת מודל הכנסות בר-קיימא. בניגוד לארגונים ללא מטרות רווח המסתמכים בעיקר על תרומות, עסק חברתי מייצר הכנסות באופן עצמאי ממכירת מוצרים או שירותים, אך בשונה מעסק רגיל, הרווח אינו המטרה העיקרית אלא אמצעי להשגת ההשפעה החברתית.

המתח המובנה בין המטרות החברתיות לבין הצורך בקיימות כלכלית הוא אחד המאפיינים המרכזיים של עסק חברתי. מומחי יזמות חברתית מדברים על "שורת רווח כפולה" (Double Bottom Line) או אף "שורת רווח משולשת" (Triple Bottom Line) – המתייחסת להשפעה חברתית, סביבתית וכלכלית.

מאפיינים מרכזיים של עסקים חברתיים:

1. מטרה חברתית מוגדרת – העסק נוסד כדי לפתור בעיה חברתית או סביבתית מזוהה.
2. מודל עסקי בר-קיימא – העסק מייצר הכנסות ממכירת מוצרים או שירותים.
3. השקעה חוזרת של רווחים – חלק משמעותי מהרווחים מושקע חזרה במטרה החברתית.
4. מדידת השפעה – העסק מודד ומדווח על ההשפעה החברתית שהוא יוצר.
5. חדשנות – לרוב, עסקים חברתיים מאופיינים בגישות חדשניות לפתרון בעיות חברתיות.

כפי שאמר מוחמד יונוס, חתן פרס נובל לשלום וחלוץ בתחום העסקים החברתיים: "עסק חברתי הוא עסק ללא הפסדים וללא דיבידנדים, המוקדש לפתרון בעיה חברתית."

סוגי עסקים חברתיים בישראל

בישראל קיימים מספר מבנים משפטיים המאפשרים פעילות של עסקים חברתיים, כל אחד עם היתרונות והאתגרים הייחודיים לו:

עמותות עם פעילות עסקית

עמותות רבות בישראל מפתחות זרוע עסקית כדי לייצר מקורות הכנסה עצמאיים. למשל, עמותת "נגישות ישראל" מפעילה מרכזי הדרכה בתשלום לארגונים בנושא נגישות. היתרון במודל זה הוא האפשרות ליהנות מהקלות מס והיכולת לקבל תרומות, אך האתגר טמון בהגבלות על חלוקת רווחים ובצורך להפריד בין הפעילות העסקית לפעילות החברתית מבחינה חשבונאית.

חברה לתועלת הציבור (חל"צ)

חל"צ היא מבנה משפטי המאפשר פעילות עסקית מלאה תוך הגבלת חלוקת רווחים. דוגמה בולטת היא "מנטה", רשת בתי קפה חברתית המעסיקה בני נוער בסיכון. החל"צ נהנית מיכולת לגייס השקעות ולפעול באופן עסקי לכל דבר, אך עדיין מחויבת למטרותיה החברתיות.

חברה עסקית עם מטרות חברתיות

זהו מבנה של חברה רגילה שהגדירה לעצמה מטרות חברתיות, אך ללא מגבלה משפטית על חלוקת רווחים. דוגמה לכך היא "סבתא יהודית", מיזם המעסיק נשים מבוגרות לייצור ומכירה של אוכל ביתי. היתרון כאן הוא הגמישות העסקית המלאה, אך האתגר הוא בשמירה על המחויבות החברתית לאורך זמן.

קואופרטיבים

אגודות שיתופיות הן מודל עסקי שבו העובדים או הלקוחות הם גם הבעלים. דוגמה מעניינת היא "בר-קיימא", קואופרטיב צרכני למזון אורגני. המודל מאפשר דמוקרטיזציה של הבעלות והחלטות, אך מציב אתגרים בקבלת החלטות וגיוס הון.

מודלים עסקיים בעסקים חברתיים

מודל עסקי חברתי מוצלח משלב בצורה יצירתית בין יצירת ערך חברתי לבין יצירת הכנסות. ישנם מספר מודלים מרכזיים:

מודל ההעסקה

עסקים המתמקדים בהעסקת אוכלוסיות מודרות, כמו אנשים עם מוגבלויות, נשים שורדות אלימות או אסירים משוחררים. "לילית קוסמטיקה" היא דוגמה ישראלית מצוינת, המעסיקה נשים נפגעות אלימות. האתגר במודל זה הוא האיזון בין ההכשרה והליווי הנדרשים לבין היעילות העסקית.

מודל המוצר החברתי

עסקים המפתחים מוצרים שפותרים בעיה חברתית, כמו "וויפלאש" הישראלית, שפיתחה אפליקציה המסייעת לנפגעי תאונות דרכים. האתגר כאן הוא לשווק מוצר שעונה על צורך חברתי אך גם מצליח להתחרות בשוק החופשי.

מודל המחיר הדיפרנציאלי

מודל "קנה אחד, תרום אחד" או מודל של סבסוד צולב, שבו לקוחות אמידים משלמים יותר כדי לאפשר מחיר נמוך לאוכלוסיות חלשות. "בית הספר למוזיקה יפו" משתמש במודל דומה, כאשר הכנסות משיעורים פרטיים מממנות תכניות לילדים מאוכלוסיות מוחלשות.

מודל הבעלות המשותפת

עסקים המחלקים את הבעלות או הרווחים עם הקהילה או קבוצת מוטבים. "רהיטי תמרה" היא דוגמה, כשחלק מהרווחים מועברים לקהילה הבדואית שממנה מגיעים מרבית העובדים.

יתרונות של עסק חברתי

הקמת עסק חברתי מביאה עמה יתרונות רבים, הן למייסדים, הן למוטבים והן לחברה בכללותה:

קיימות כלכלית לאורך זמן

בניגוד לארגונים התלויים בתרומות ומענקים, עסק חברתי מייצר הכנסות עצמאיות, מה שמאפשר תכנון ארוך טווח והתמודדות טובה יותר עם תקופות משבר. כפי שאמר מייסד אחד העסקים החברתיים המצליחים בישראל: "כשיש לך לקוחות במקום תורמים, אתה יכול לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח במקום לרוץ מגיוס כספים אחד לשני".

השפעה חברתית משמעותית ומדידה

הגישה העסקית מאפשרת להגדיל את ההשפעה החברתית ולהגיע ליותר מוטבים. עסקים חברתיים רבים מצליחים להשפיע על אלפי אנשים בזכות המודל העסקי המאפשר צמיחה והתרחבות.

יתרונות שיווקיים ומיתוגיים

צרכנים רבים מעדיפים כיום לקנות ממותגים בעלי ערכים ומטרה. מחקר שנערך בישראל ב-2022 הראה כי 67% מהצרכנים מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים מעסקים בעלי השפעה חברתית חיובית.

גישה למגוון מקורות מימון

עסקים חברתיים יכולים לגייס הון ממגוון מקורות – החל מקרנות השקעה חברתיות, דרך קרנות פילנתרופיות ועד משקיעי אימפקט פרטיים. בישראל צומחת במהירות תעשיית השקעות האימפקט, עם שחקנים כמו קרן דואליס, IVN והקרן החברתית של בנק הפועלים.

אתגרים נפוצים בניהול עסק חברתי

למרות היתרונות הרבים, ניהול עסק חברתי מציב אתגרים ייחודיים:

איזון בין מטרות חברתיות לכלכליות

זהו האתגר המרכזי של כל עסק חברתי – כיצד לשמר את ההשפעה החברתית תוך שמירה על רווחיות. לעתים נדרשות החלטות קשות, כמו האם להעסיק עובדים נוספים מאוכלוסיות מוחלשות על חשבון יעילות, או האם להוריד מחירים לאוכלוסיות חלשות על חשבון הרווח.

מדידת אימפקט אפקטיבית

אחד האתגרים המורכבים הוא הצורך למדוד את ההשפעה החברתית. בעוד שמדידה כלכלית היא יחסית פשוטה, מדידת שינוי חברתי דורשת כלים מורכבים יותר. עסקים חברתיים בישראל מאמצים בהדרגה מתודולוגיות כמו SROI (תשואה חברתית על השקעה) או Impact Management Project.

גיוס הון והשקעות

למרות הצמיחה בהשקעות אימפקט, עסקים חברתיים עדיין מתקשים לעתים לגייס הון. משקיעים מסורתיים חוששים מהתשואה הנמוכה יותר, בעוד שגורמים פילנתרופיים מעדיפים לעתים לתרום לעמותות.

ניהול צוות מגוון

עסקים חברתיים רבים מעסיקים צוות מגוון, הכולל אנשים מרקעים שונים ולעתים גם עובדים מאוכלוסיות מוחלשות. ניהול צוות כזה דורש מיומנויות מיוחדות של הכלה, גישור על פערים תרבותיים והתאמת סביבת העבודה.

דוגמאות מעוררות השראה לעסקים חברתיים בישראל

ישראל הפכה בשנים האחרונות לחממה פורייה לעסקים חברתיים מעוררי השראה:

"אנגל'ס בייקרי"

מאפייה המעסיקה אנשים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות, שהפכה למותג מוכר ומצליח עם סניפים בכל רחבי הארץ. המאפייה לא רק מספקת תעסוקה, אלא גם שינתה את התפיסה הציבורית לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלויות.

"יופי של ירקות"

מיזם המציל ירקות ופירות "מכוערים" שהיו נזרקים בשל מראם, ומשווק אותם במחירים נוחים. המיזם מטפל בו-זמנית בבעיית בזבוז המזון ובהנגשת מזון טרי לאוכלוסיות מוחלשות.

"קמהדע"

חברת ביוטכנולוגיה שפיתחה טיפולים מצילי חיים לחולים במחלות נדירות, תוך שמירה על מחירים נגישים יחסית וחיבור למטרה חברתית ברורה.

"קפה רינגלבלום"

בית קפה בבאר שבע המעסיק בני נוער בסיכון ומספק להם הכשרה מקצועית והזדמנות לשינוי. המקום הפך למוקד תרבותי וקהילתי בעיר, והוכיח שאפשר לשלב איכות קולינרית עם מטרה חברתית.

רגולציה ומיסוי לעסקים חברתיים בישראל

בניגוד למדינות מסוימות באירופה ובארה"ב, בישראל עדיין אין חקיקה ייעודית לעסקים חברתיים. עם זאת, ישנם מספר מסלולים רגולטוריים שיכולים לשמש עסקים חברתיים:

חברה לתועלת הציבור (חל"צ)

המסגרת המשפטית הקרובה ביותר לעסק חברתי. חל"צ היא חברה עסקית לכל דבר, אך עם מגבלות על חלוקת רווחים והתחייבות למטרות חברתיות. חל"צ נדרשת לאישור רשם ההקדשות ומפוקחת על ידו.

הטבות מס

לחל"צ ולעמותות עם פעילות עסקית ישנן הטבות מס מסוימות, אך אלו מוגבלות יחסית. בשנים האחרונות מתנהל דיון ציבורי על הצורך בהרחבת ההטבות לעסקים חברתיים גם במסגרות משפטיות אחרות.

תמיכה ממשלתית

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הרווחה ומשרד הכלכלה מפעילים מספר תכניות תמיכה בעסקים חברתיים, כולל מענקים, הלוואות בתנאים מועדפים וייעוץ עסקי.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות מתגבשת יוזמה לחקיקה ייעודית לעסקים חברתיים בישראל, בהובלת מספר ארגוני מגזר שלישי ופורום העסקים החברתיים.

שלבים בהקמת עסק חברתי

הקמת עסק חברתי דורשת תכנון קפדני שמשלב היבטים עסקיים וחברתיים:

זיהוי הבעיה החברתית והפתרון

השלב הראשון הוא זיהוי בעיה חברתית משמעותית שאתם רוצים לפתור ופיתוח פתרון יצירתי. חשוב לערוך מחקר מעמיק על הבעיה, להבין את שורשיה ולבדוק פתרונות קיימים. המפתח הוא למצוא את נקודת המפגש בין התשוקה האישית שלכם, הצורך החברתי והפוטנציאל העסקי.

פיתוח מודל עסקי בר-קיימא

המודל העסקי צריך להראות כיצד העסק ייצר הכנסות תוך יצירת השפעה חברתית. כאן חשוב להגדיר את הלקוחות, את ערוצי ההפצה, את מבנה העלויות ואת מקורות ההכנסה. זכרו שהמודל העסקי בעסק חברתי צריך לתמוך במטרה החברתית ולא לסתור אותה.

בחירת המבנה המשפטי המתאים

בהתאם למטרות ולמודל העסקי, יש לבחור את המבנה המשפטי המתאים – עמותה עם פעילות עסקית, חל"צ, חברה בע"מ או אגודה שיתופית. כל אחת מהאפשרויות מציעה יתרונות וחסרונות שונים מבחינת מיסוי, גיוס הון וגמישות ניהולית.

גיוס הון ראשוני

עסקים חברתיים יכולים לגייס הון ממגוון מקורות – משקיעי אימפקט, קרנות חברתיות, מימון המונים, מענקים ממשלתיים או הון עצמי. חשוב לפתח אסטרטגיית מימון שמשלבת מקורות שונים ומתאימה למטרות העסק.

בניית צוות ותרבות ארגונית

גיוס אנשים שמזדהים עם החזון החברתי אך גם בעלי כישורים עסקיים הוא אתגר מרכזי. חשוב ליצור תרבות ארגונית המשלבת מקצועיות עסקית עם רגישות חברתית, ולבנות מערכות תגמול שמתאימות לאופי המיוחד של העסק החברתי.

פיתוח מערכת למדידת אימפקט

כבר בשלבים הראשונים חשוב להגדיר מדדים ברורים להשפעה החברתית ולבנות מערכת לאיסוף נתונים ומדידה. מדידה אפקטיבית תסייע בגיוס משקיעים, בשיפור מתמיד של הפעילות ובדיווח למחזיקי העניין.

טיפים להצלחה בניהול עסק חברתי

מניסיונם של יזמים חברתיים מצליחים בישראל, הנה כמה טיפים חיוניים:

שמרו על איזון בין הלב לראש

ההצלחה בעסק חברתי תלויה ביכולת לשמור על איזון בריא בין המחויבות החברתית לבין החשיבה העסקית. אל תתנצלו על הצורך ברווחיות – היא המפתח להשפעה מתמשכת.

בנו רשת תמיכה

יזמות חברתית יכולה להיות בודדה ומאתגרת. חברו לקהילות של יזמים חברתיים, מנטורים ותכניות תמיכה כמו PresenTense, 8200 Social, מעוף לעסקים חברתיים ותכנית יסמין.

תקשרו את הסיפור שלכם בצורה אפקטיבית

עסקים חברתיים נהנים מיתרון תקשורתי – יש להם סיפור מעניין לספר. השקיעו בבניית נרטיב חזק ואותנטי שמחבר בין המוצר או השירות שלכם לבין ההשפעה החברתית, והשתמשו בו בכל נקודות המגע עם הלקוחות.

חשבו על הרחבת ההשפעה

מהיום הראשון, חשבו כיצד המודל שלכם יכול להתרחב ולהשפיע על יותר אנשים. האם הוא ניתן לשכפול בערים אחרות? האם ניתן להפיץ את הידע לארגונים אחרים? האם ניתן להשפיע על מדיניות?

הקפידו על שקיפות

שקיפות היא ערך מרכזי בעסקים חברתיים. שתפו את מחזיקי העניין – עובדים, לקוחות, משקיעים והקהילה – בהצלחות, באתגרים ובהשפעה שאתם יוצרים. הדבר יבנה אמון ויחזק את המותג שלכם.

לסיכום, עסק חברתי מציע מודל מרתק המאפשר ליזמים ישראלים לשלב בין השאיפה ליצור עולם טוב יותר לבין הצורך בבניית עסק יציב כלכלית. האתגרים רבים, אך כך גם ההזדמנויות. בעולם שבו הגבולות בין המגזרים מיטשטשים, העסק החברתי מציע דרך ביניים מבטיחה שעשויה להוביל לפתרונות חדשניים לבעיות חברתיות עמוקות.